סיור יקבים תאומים בהונגריה

ב- 18 ביולי ייפגש ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו עם מקבילו ההונגרי, ויקטור אורבן. במסגרת הפסגה המדינית צפויים השניים לדון בהידוק שיתופי הפעולה הכלכליים בין המדינות ובשאר מהלכים מדיניים כאלו ואחרים. אולם בזמן שמשלחות שלמות עמלות על קידום הקשרים הפורמליים בין המדינות, הרחק מאור הזרקורים הושק כבר לפני כשנה מיזם אחר ומעט שונה בנוף הקשרים העסקיים שבין מדינות.

יקבים תאומים – ישראל הונגריה

מדובר בפרויקט שמבקש ליצור גשר בין תעשיית היין בישראל עם רעותה בהונגריה, ולחזק את קשרי התרבות והמסחר בין שתי המדינות המייצרות יינות מסורתיים כמו גם יינות 'עולם חדש' הזוכים לביקורות חיוביות בעולם. המיזם ממוקד בקידום הקשר העסקי-המקצועי-התרבותי-והאישי בין היקבים בשתי המדינות, תוך התבססות על מודל "הערים התאומות" המוכר יותר בציבור. לשם הזנקת הפרויקט נערך בקיץ 2016 סיור מקצועי ראשון מסוגו של ייננים מישראל ביקבי הונגריה, לצורך איתור "תאומיהם" ההונגרים.

המשלחת להונגריה

מסגרת הביקור ביקרו ייננים מהיקבים תבור, ברבדו, פסגות, שדה בוקר, וורטמן, צפרירים ובן נון, וכן נציגי קבוצת 'הכרם', בשורה ארוכה של יקבים בהונגריה, ערכו ביקור ביקבים בולטים בחבלי היין Tokaj שבמזרח הונגריה, וכן ב-  Villany וב-Balaton בדרום המדינה ובמערבה, ערכו טעימות מהיינות ההונגריים, ואף הציגו יינות ייחודיים שהביאו עימם מישראל. שגריר הונגריה בישראל דאז, ד"ר אנדור נאג', הצטרף לביקור ופרש עליו את חסותו. באירוע המרכזי  השתתף שגריר ישראל בהונגריה דאז, אילן מור.

הביקור בבית הכנסת

העיירה מאד (Mád) נטועה בלב אזור כרמים במרכז אזור היין טוקאי (Tokaj) שבצפון מזרח הונגריה; עד כמה שהדבר יהיה אולי מפתיע, דווקא בעיירה ציורית זו, שמספר תושביה קטן ואופייה חקלאי במובהק, התפתחה החל מהמאה ה-17 ואילך קהילה יהודית משמעותית ומרשימה; לגידולה ולחיזוקה של קהילה זו תרמו גלי הגירה של יהודים מפולין וגאליציה, יהודים דתיים מבוססים כלכלית וחסידים עניים, החל משנות ה-20 של המאה ה-18. רבנים בולטים ופוסקי הלכה ידועי-שם קבעו את משכנם בעיירה זו וקיימו בה בית מדרש נודע. במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19 הגיע מניינם של יהודי העיירה כדי רבע מתושביה של העיירה. היהודים עסקו בה בתעשיית היין המשגשגת באזור, מקצתם היו בעלי כרמים ויקבים, אחרים עסקו במסחר ביין ובמקצועות אחרים (רופאים, סוחרים וכיוצ"ב). בסוף המאה ה-18 (1795) נבנה במרכז העיירה בית כנסת מפואר ששמעו יצא למרחוק. בית הכנסת ממוקם על גבעה המשקיפה על כרמי יין, והוא אחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר בהונגריה. סגנון הבניה של בית הכנסת הוא בארוקי, והוא מתאפיין באלמנטים המזכירים כנסיות קתוליות. קירות בית הכנסת וחללו מעוטרים בעדינות בהשפעה פולנית-לטבית, במרכזו בימה אשר בקרנותיה ארבעה עמודים. יהודי מאד, כמו גם היהודים ביישובי השדה בהונגריה, גורשו מבתיהם והובלו להשמדה באביב-קיץ 1944. רק בודדים שרדו. בית הכנסת נזנח וב-1949 הולאם.
בשנת 2000, במימונה של הקרן העולמית לשיקום אתרי מורשת, שוקם המבנה של בית הכנסת. מלאכת מחשבת של שחזור מדויק של אבן מגולפת, עיטורי גבס צבעוניים, עבודות עץ מורכבות, ובנוסף שיקום חיצוני של המבנה, השיבו למבנה את הדרו המקורי והפכו אותו לאתר מכובד המצדיק מכל בחינה ביקור בו. בבית הכנסת קבועים לוחות לזכרם של יהודי העיירה שנרצחו בידי הנאצים, ובית הכנסת משמש למעשה יד לזכרם ולזכר הקהילה היהודית ששגשגה במקום במשך למעלה ממאתיים שנים.
משלחת הייננים הישראלית ביקרה באתר זה והתרשמה מהמקום אשר באמצעותו ניתן לחוש ולהמחיש את תפקידם וחשיבותם של יהודי האזור בהתפתחות תעשיית היין המקומית שהייתה איכותית ומפוארת לא במעט בזכות מיתוגה ושיווקה בידי הסוחרים היהודים.

הביקור בבית העיריה הטוקאי

המארח: ראש מועצת העיר טוקאי

בעיירה טוקאי (Tokaj) ארח ראש מועצת העיר ג'ורג' פושטה (Gyorgy Posta) את משלחת הייננים הישראליים בבית העירייה בסבר פנים יפות ובכבוד כיאה למשלחת ייננים המביעה התעניינות מקצועית ואישית בתחום שעליו תפארתו של מחוז טוקאי כולו. לראש העיר נלוו סגניו וכן מיקלוש קלמנוביץ, ראש הקהילה היהודית הזעירה שבעיירה. האירוח בבית העירייה כלל ביקור במוזיאון היין שבעיירה, במבנה גדול ומרשים אשר שימש בעבר כבית הכנסת המרכזי של העיירה וכיום הוא מרכז תרבות עירוני, וארוחה בחדר הישיבות הגדול של מועצת העיר.
העיירה טוקאי, הנטועה בלב אזור כרמים גבעי, היא הישוב המרכזי במחוז חקלאי זה, מחוז  Borsod-Abaúj-Zemplén, ואוכלוסייתה מונה כארבעת אלפים נפשות בלבד. השם טוקאי, כשם חבל-ארץ הנודע בכרמי היין שלו, התפרסם לראשונה במאה ה-11, ושמה של העיירה הנושאת שם זה נזכר לראשונה במסמכים משנת 1353. במאה ה-13 סבל האזור מהפלישה המונגולית, אך החל ממחצית המאה ה-15 היתה העיירה לקניינה של משפחת האצולה הוניאדי ( Hunyadi) והפכה לאחוזה מלכותית כאשר מתיאס הוניאדי הפך מלך הונגריה  (מתיאס הראשון – קורבינוס, מגדולי מלכי הונגריה). לשיא עוצמתה וזוהרה הגיעה העיירה במחצית המאה ה-19 בעת איחוד הקיסרות האוסטרו-הונגרית, כאשר יין הקינוח הידוע של טוקאי זכה למוניטין רב ולביקושי-שיא ברחבי אירופה. בין מלחמות העולם במאה ה-20 הועם זוהרה של העיירה וניטל זיוה, ואת הובלת ענף היין נטלה עיירה סמוכה (Sátoraljaújhely ). ב-1986 החל שגשוגה מחדש של העיירה טוקאי בזכות חידוש מסורת ייצור יין הקינוח האיכותי באזור, הענקת מעמד של עיר לעיירה והזרמת כספים לאזור היין הזה, הנחשב לאזור מורשת היסטורית ונכלל משנת 2002 ברשימת האתרים המוגנים (world Heritage Site) של UNESCO (Tokaj Wine Region Historic Cultural Landscape)  . כיום העיירה נהנית משגשוג חקלאי ותיירותי רב, והיא מוקד משיכה אזורי לחובבי יין בהיותה "המכה" של יינות הקינוח האיכותיים בעולם.
טוקאי היא העיר התאומה של בנימינה, מטעמים מובנים...
יהודי טוקאי הגיעו אליה החל מהמאה ה-18 מעיקר מפולין ומגליציה, והם התערו בתעשיית היין המקומית, בגידול כרמים, ביצור יין ובמסחר בו. כאשר נאסר על יהודים לעבד כרמים באזור בראשית המאה ה-19 החלו לשלוח ידם במלאכות, בתעשיות ובמקצועות שונות (רפואה, תעשיית עץ, בנקאות, מסחר יין). הקהילה האורתודוקסית שהתקיימה בעיירה קיימה בה מוסדות קהילתיים יהודיים, ובית הכנסת הגדול הוקם ב-1889. היהודים היוו גורם מרכזי בהתפתחות תעשיית יין הקינוח של טוקאי, במסחר בו ובהפצתו. ערב מלחמת העולם השנייה מנו יהודי העיירה כ-900 נפש, רבע מאוכלוסייתה. במאי 1944 נשלחו כל יהודי טוקאי בארבעה משלוחים למחנה ההשמדה אושוויץ. בודדים בלבד שרדו. מאז 1960 ידוע על פחות ממניין יהודים החיים בטוקאי, ומספרם פוחת והולך, ומיקלוש קלמנוביץ הוא איפוא ראש קהילה יהודית זעירה ...  עם הסתלקותם של יהודי טוקאי והחרמת רכושם, ועם ההשתלטות הקומוניסטית על הונגריה, שקעה תעשית יין טוקאי המפורסמת וכמעט גוועה. עדנתה והשבת העטרה ליושנה החלה רק עם תום העידן הקומוניסטי בשנות ה-90 של המאה ה-20.
בראש משלחת הייננים הישראליים עמד שגריר הונגריה בישראל באותו מועד, אנדור נאג' (dr. Andor Nagy) ואת קבלת הפנים הלבבית שלה זכתה המשלחת ניתן לזקוף לזכותו אך לא-פחות מכך ל"זכות האבות" של קהילת יהודי טוקאי.
 

איך מייצרים חביות?

הביקור אצל יצרן החביות יורופיאן קופרס שבדרום הונגריה היה אחד מנקודות השיא של הביקור. זוהי שותפות מוצלחת  בת עשרות-שנים בין מייסטר (רב-אמן) הונגרי ושלוש משפחות מאצולת יצרני היין האיטלקית – אנטינורי, גמבה ומאציי. המפעל ממוקם בעיירה- Palotabozsok שבדרום הונגריה על גדות הדנובה, אזור שבו ייצרו חביות והוא בעל מסורת נודעת של בעלי מקצוע.
לאחר קבלת העצים מהיערן, בולי העץ מבוקעים, נחתכים ללוחות ומונחים במבנה מיוחד באוויר הצח למשך 36 חודשים. לאורך התקופה מומטרים על העצים מי מעיין זכים הנשאבים מהמעיין הסמוך למפעל.
לחביות מבנה חזק במיוחד, והן מחוזקות בשש טבעות מתכת – שלוש בכל צד. רמת הגימור של החביות היא גבוהה במיוחד.
חביות האיכות של יורופיאן קופרס מיוצאות מהמפעל בהונגריה ליקבים ידועים באיטליה, אוסטרליה, ניו-זילנד, ארגנטינה, אוסטריה, צ'ילה, צרפת, גרמניה, ספרד ארה״ב ומשנת 2010 גם בישראל.

מדוע דווקא הונגריה?

בדומה לישראל, במהלך 20 השנים האחרונות גם בהונגריה התפתחה תעשיית יין מרשימה. בשתי המדינות נטועים שורשיה של תעשיה זו בעברן הרחוק: בישראל בתקופת האבות ובהונגריה בתקופת הרומאים, ושיקומה הצריך מאמץ והשקעה. ובדומה לסיטואציה המקומית, גם ענף היין ההונגרי מחפש את הגדרתו העדכנית ודרכי ביטוי לבידולו ולייחודו בשוק העולמי הרווי והתחרותי.
עומת זאת ישנם מספר הבדלים בין השווקים בשתי המדינות: היקף הייצור הכולל של ענף היין בהונגריה, גדול באופן ניכר מאשר בישראל (למעלה מ-260 מיליון ליטר בשנה, לעומת כעשירית מכמות זו בישראל), ומספר אזורי היין והיקבים גדול בהונגריה בהתאמה. גם בצריכת היין הפערים גדולים (כ-25 ליטר יין לנפש בשנה בהונגריה, לעומת כחמישית מצריכה זו לנפש בישראל). יחד עם זאת, תעשיות היין בשתי המדינות פעילות ותוססות, מקיימות פעילויות נמרצות, תופסות תשומת-לב חברתית ותרבותית, וזוכות אט-אט למקום של כבוד בדירוגים בינלאומיים המוענקים לאיכות היינות. שיתוף פעולה מקצועי בין יקבים בשתי המדינות עשוי הניב הישגים כלכליים ותרבותיים לכל שותפיו, כמו חילופי ידע מקצועי, שיתוף פעולה שיווקי, וייצור יין משותף מזני ענבים ייחודיים. זהו ממין העניינים בהם יש רק זוכים, אין מפסידים.